בית המכס - חיפה נ' רכינות המפרץ בע"מ ואח'

גזר דין

1.הנאשמים הורשעו על ידי כב' השופטת פרדלסקי, בתאריך 3/9/09, בכל העובדות הנטענות בכתב האישום- באישום הראשון ב- 16 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביהם מסמך, כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ, עבירה לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ כשהנאשם 2 הורשע גם מכוח סעיף 119 לחוק הנ"ל ובאישום השני ב-6 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביהם מסמך, כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ, עבירה לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ כשהנאשם 2 הורשע גם מכוח סעיף 119 לחוק הנ"ל.

לבקשת ב"כ הנאשמים נדחו הטיעונים לעונש על מנת לאפשר להסיר המחדל.

2.בתאריך 21.1.2010 טענו הצדדים לעונש.

ב"כ המאשימה ציין כי סכום קרן המס הפלילי בתיק הנו 447,179 ₪, העבירות נעברו במשך תקופה ארוכה- בין ינואר 2004 עד אוגוסט 2005 ברצף ובאופן שיטתי ועל כן לא מדובר במעידה חד פעמית.

הנאשמים לא הסירו את המחדלים ועל כן נותרה יתרת חוב משוערכת בסך 556,458 ₪.

אשר לטענת הנאשמים כי כספים שהיו אמורים להגיע אליהם עוכבו על ידי משרד הביטחון הפנה ב"כ המאשימה לרע"פ 4844/00.

לעניין עבריינות מס כמכת מדינה הפנה לע"פ 857/84 וע"פ 522/82. לעניין מצב כלכלי קשה, מצב משפחתי קשה וגובה הקנס הפנה לפסיקה רלוונטית.

ב"כ המאשימה הציג פסיקה לפיה במקרים דומים הוטלו מאסרים בפועל של בין 8 ל-15 חודשים ובין 9 ל-27 חודשים, כאשר מדובר על עבירות חמורות פחות מהעבירות בהן הורשעו הנאשמים בענייננו וכאשר החוב למאשימה הנו בסכום דומה ואף נמוך מהחוב בענייננו.

כן טען ב"כ המאשימה כי העונש ההולם בעבירות מס הוא עונש מאסר שירוצה מאחורי סורג ובריח ואין להסתפק בעבודות שירות. לפיכך ביקש המאשימה להטיל על הנאשמת 1 שאינה פעילה קנס סמלי ועל הנאשם 2 מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת, מאסר על תנאי לתקופה ממושכת וקנס כספי משמעותי ומרתיע.

3.ב"כ הנאשמים ציין כי מדובר במקרה חריג ויוצא דופן כאשר הנאשמים נפלו קורבן להתנהגות קלוקלת של משרד הביטחון שהביאה לקריסת הנאשמת 1 ולקריסתו הכלכלית של הנאשם 2.

מדובר בחברה ששירתה נאמנה את משרד הביטחון בביצוע עבודות בטחוניות באיזורי סיכון כגון גזרת לבנון, רמאללה וג'נין ולתמיכה בכך הציג תעודת הערכה ממשרד הביטחון ופניות של משרד הביטחון לבצע עבודות דחופות בלילות ובחגים. הסכומים נשוא כתב האישום השני שולמו במלואם והנאשמים פנו למנהל מע"מ בחיפה בבקשה להטיל עיקול על כספים המגיעים לחברה מחברת חשמל על מנת שאלה ישמשו לצורך תשלום החובות למע"מ.

בעקבות פניות אלה אכן הוטל עיקול ושולם כסף על ידי חברת החשמל.

על כן לטענת ב"כ הנאשמים קרן המס של האישום השני הוסרה במלואה ומה שנותר הם קנסות.

הפניות והמכתבים למשרד הבטחון אותם הציג הסנגור נעשו זמן רב לפני הגשת כתב האישום באופן המצביע על רצון אמיתי של הנאשמים להסיר את חובם ולהשיב כספים לקופה הציבורית.

ספרי החברה נמצאו קבילים ומשקפים את מכלול פעילות החברה, לרבות החובות לרשויות המס ומהם אף ניתן ללמוד שלא היה רצון לתמרן או להתחמק בדרך מתוחכמת על ידי התאמת הספרים לדיווחים בפועל.

משרד הבטחון שהיה הלקוח העיקרי של החברה ותמיד שילם בזמן, החל משנת 2002 להערים קשיים ולא להעביר תשלומים במועד. החברה פנתה עשרות פעמים למשרד הביטחון בכתב ובשיחות טלפון והתחננה כי כספים יועברו על מנת להמנע מקריסה בלתי נמנעת- אסופת מכתבים אכן הוצגה לבית המשפט. החברה התריעה על כך שנגרם לה נזק בלתי הפיך, כי נתונה בלחצים ובאיומים של בנקים, חשבונות בנק הוגבלו והיא עומדת בפני קריסה טוטאלית. אולם, במקרים הבודדים שמשרד הביטחון השיב, הוא הודיע כי הכספים מעוכבים בשל קשיי מימון ובשל בעיות חוק התקציב ועל כן אין אפשרות לשלם. כל אותה תקופה המשיכה החברה לשלם את מע"מ העסקאות למרות שלא קיבלה כספים ממשרד הביטחון אולם במקביל פנתה לשר הביטחון ולשר האוצר. אף מכתבים אלה לא נענו.

העיכוב בתשלומים על ידי משרד הביטחון הפך את החברה ללקוחה מוגבלת בבנקים, גרם למחנק כלכלי ולא אפשר לשלם לספקים.

הסנגור הפנה לפסק דינה של כב' השופטת פרדלסקי בו קבעה כי עיכוב בהעברת כספים על ידי משרד ממשלתי מהווה שיקול להקלה בעונש.

אשר לנסיבות האישיות- הנאשם 2 בן 34, אב ל-3 בנות רכות בשנים, אדם שומר חוק ללא עבר פלילי. הוא, אביו ואחיו שהיו עובדים בחברה נקלעו לחובות של מליוני שקלים כתוצאה מקריסת החברה. הנאשם שאין לו יכולת לשלם הוכרז חייב מוגבל באמצעים ונפתח לו תיק איחוד, הוא אינו יכול לנהל חשבון בנק, מעוכב יציאה מן הארץ, אינו יכול להחזיק בכרטיס אשראי ונושא בתשלום חודשי קבוע בתיק האיחוד.